צעיר בן 16.5 עבד כשליח פיצה ונפגע קשה בתאונת אופנוע. התובע נפגע בראשו, היה מאושפז לתקופה ארוכה ולאחר מכן הועבר לבית חולים שיקומי ולאחר תקופה נוספת היה באשפוז יום. הוא לא שב ללימודיו ואף קיבל פטור משירות צבאי. ביטוח לאומי קבע לו 100% נכות.
בזמן התאונה האופנוע לא היה מבוטח , המעסיק טען כי הצעיר לקח את האופנוע ללא רשות. בתביעה שהגשנו נגד חברת קרנית, נטען כי התובע זכאי לפיצויים לפי חישוב של השכר הממוצע במשק. התובעת ניסתה להוכיח שהתובע לא איבד את כושר השתכרותו. קרנית עוד טענה שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, וממילא הוא מקבל קצבה גבוהה מביטוח לאומי ולכן לכל היותר יש לפצות אותו בלא יותר מ-80% מהשכר הממוצע.
כב' השופטת אורנה לוי מבית המשפט המחוזי בת"א קבעה בסופו של דבר כי התובע יפוצה בסכום כולל של 13 מיליון ש"ח, כאשר היא דוחה את טענת קרנית שהתובע איבד את כושר השתכרותו.
מסכום הזנק יש להפחית כמחצית משום שהתובע מקבל קצבה חודשית גבוהה מהביטוח הלאומי.
רצ"ב פס"ד.
עובד קו חלוקה מיכלי מים של מי עדן נותר עם 10% נכות בגין הרמה ונשיאת מיכלי המים הכבדים.
טענתנו הייתה שעובדי קווי החלוקה נאלצים להניף בקבוקי מים כבדים בתנועות סיבוביות, ללא הדרכה, ללא הגבלה, בתנאי עבודה לחוצים וקשים, ובגלל זה אירעה תאונת העבודה בה נפגע העובד.
אולם לא הנכות הייתה עיקר הדיון אלא הפסד העבודה בקו החלוקה אותו הפעיל התובע במשך שנים.
כל הכנסותיו הגבוהות הפסיקו, והוא נאלץ לפרוש ולהיות נהג מונית בשכר זעום.
חברת הביטוח דחתה את כל טענותינו, גם בנושא הרשלנות וגם בנושא אבדן ההכנסות מקו החלוקה.
לאחר משפט ארוך וסבוך עם עדים רבים, שוכנע בית המשפט, הן בכך שהייתה רשלנות של המעביד, והן בכך שהתובע הפסיד את כל ההכנסות של קו החלוקה.
לכן נפסק סכום עתק של 3,500,000 ₪.
פועל מתכת נפגע מסכיני מכונת ניסור במפעל בו עבד בזמן הפעלת המכונה ע"י עובד אחר שדרך על מתג ההפעלה בטעות! כתוצאה מהתאונה נקטעו אצבעות ידו השמאלית. חב' הביטוח של המפעל טענה בהגנה לתביעה שהגשנו שהתובע היה עובד ותיק – מנהל עבודה בקיא ומיומן שידע להפעיל היטב את המכונה וכן שבעל המפעל הוא החותן שלו. טענות אלו נדחו ע"י ביהמ"ש שקיבל את התביעה ופסק פיצוי של 1,800,000 ש"ח.
עובדת חברת שופרסל החליקה בזמן עבודתה על רצפה שמנונית ונפצעה. דרשנו עבורה פיצויים ושופרסל טען שנפילת העובדת נגרמה באשמתה וחוסר זהירותה. במהלך המשפט מונה מומחה רפואי שקבע את נכותה של העובדת בשיעור 37% (מתוכם 10% נכות פלסטית). השופט דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לעובדת פיצויים בסך 1,230,000 ש"ח.
ייצגנו צעירה ילידת 97 שעבדה כמלצרית באולם אירועים בעפולה. במטבח הייתה מכונה לייצור קרח שייצרה רטיבות על הרצפה. העובדת החליקה על הרטיבות ושברה את הקרסול.
אולם האירועים סרב לפצות את העובדת בטענה שהיא נפלה עקב חוסר זהירות. לבסוף, לאחר התדיינות בבית המשפט השלום ברמלה הסתיימה התביעה בפשרה של 250,000 ש"ח.
רצ"ב הסכם הפשרה.
צעירה בת 27 בעת התאונה, היתה מזכירה בבית ספר, ובמהלך פעילות שהתרחשה בבית הספר שבו עבדה היא נפלה מקיר טיפוס ושברה את רגלה השמאלית. משרדנו הגיש תביעת נזיקין לבית המשפט השלום בתל אביב והוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, ולבסוף הוסכם כי יש לה 10% נכות אורטופדית ו-7.5% על צלקות ונפסק ע"י בית המשפט פיצוי של כ-273,000 ש"ח. החלטנו לערער לבית המשפט המחוזי על פסק הדין ובית המשפט קיבל את הערעור והוסיף לתובעת פיצוי של כ-37,000 ש"ח. סך הכל קיבלה התובעת סכום כולל של 310,000 ש"ח.
במקרה שבו ייצג משרדנו יזם נדל"ן אשר נפל ונפצע באחד הבניינים שהוא הקים, נשאלת השאלה האם הוא יכול לתבוע ברשלנות את הקבלן המבצע מטעמו. חברת הביטוח טענה שלאור העובדה שהיזם בעצמו אחראי על הבנייה, הוא אינו יכול לתבוע את הקבלן המבצע, שכן הוא זה שאחראי על הליך הבנייה כולו. ביהמ"ש דחה טענה זו וחייב את הקבלן המבצע לפצות את היזם עקב מעשה רשלני שנעשה באופן ייחודי על ידו.
התובע נפל מסולם בזמן עבודתו, נפצע ונותר עם נכות אורטופדית בשיעור 10%. התובע טען כי נפל מהסולם בגלל רשלנות בעלי הסולם ויצרניו. חברת הביטוח סירבה לשלם פיצויים בטענה כי אין רשלנות ואין פגם בייצור הסולם. השופט דחה את טענת הנתבעים, וחייב הן את בעלי הסולם והן את יצרן הסולם לשלם פיצויים בשיעור כולל של כ-.165,000 ₪.
